עבודה , צבירה פנסיונית ומה שבינהם
הרהורים בעקבות שיחת הקיבוץ בנושא הפנסיה
בדרך כלל נהוג לראות פנסיה כסכומי כסף שאדם צובר בשנות עבודתו, על מנת להבטיח את עתידו בעת זקנתו. תוחלת החיים בעולם המערבי עולה ועולה ובתנועה הקיבוצית בפרט, כך שכיום התקופה הממוצעת שאדם נזקק לפנסיה מתקרבת ל- 20 שנה. משמעות הדבר שאדם ממוצע נזקק לצבור סכום שיספיק לו ל- 20 שנה כפול 12 חודשים כלומר 240 מנות פנסיה. ישנם מס' חברים בשער הגולן השואפים, ואולי בצדק, שסכום המטרה של הפנסיה בקיבוץ יעמוד על 5,000 ₪ בחודש. אם מכפילים סכום זה ב- 240 מנות משמעות הדבר כי אדם ממוצע יזדקק בזקנתו לקבל/למשוך (ממקורות הפנסיה הצבורה שלו...) סכום המתקרב ל- 1,000,000 ₪ (ובמילים מיליון שקלים חדשים). כמובן שחברים שחיים פחות ימשכו פחות וחברים שמאריכים חיים ימשכו יותר.
נשאלת השאלה כיצד ניתן לצבור סכום זה במהלך של שנות עבודתו של העובד/חבר. עד התקופה האחרונה נהוג היה לחשוב שאם אדם ממוצע יפריש כ- 15%-20% מהכנסתו השוטפת במשך 35 שנה, הוא יצליח להבטיח את עתידו הפנסיוני. נחשב יחד את הסכומים שאדם ממוצע צריך להפריש במהלך 35 שנות עבודתו על מנת להגיע ל- 1,000,000 ₪: הסכום אותו אדם ממוצע צריך להפריש מידי חודש (אם לא הייתה נכללת ריבית בחישובים...) היה 2,380 ₪ בחודש. בהנחה שהכספים שמופרשים נושאים ריבית, וריבית דה ריבית במהלך השנים, אני חותך סכום זה לחצי ומגיע למסקנה שאדם ממוצע המעוניין להבטיח את עתידו הפנסיוני בגובה של 5,000 ₪ בחודש במשך 20 שנה צריך לשים כל חודש במהלך 35 שנות עבודתו 1,200 ₪ (אני חוזר ומדגיש במילים אלף ומאתיים ₪ בחודש במשך 35 שנה).
אם נלך לקולא, ונאמר שאדם מפריש רק 1,200 ₪ בחודש המהווים רק 15% משכרו ולא מעבר לכך, השכר הממוצע של אותו אדם במהלך כל שנות עבודתו צריך להיות 8,000 ₪ ברוטו בחודש (1,200 = 15% מ- 8,000).
כיום נוטים יועצי הפנסיה השונים להמליץ לצעירים שבינינו להתחיל להפריש פנסיה בגיל צעיר ככל שניתן וזאת על מנת לאפשר לכסף הצבור בקופות "לעבוד" תקופה יותר ארוכה ובכך להגדיל לטווח רחוק את ערכו. חישובים שנעשו במקומות שונים הראו כי סכום של 100,000 ₪ לדוגמא הנצבר לאדם עד גיל 30, שווה בערכו הפנסיוני הרבה יותר מ- 250,000 ₪ שיצברו לאדם בתקופה שבין גיל 40 לגיל 50 ושוב הכל בגלל נושא הריבית שהכסף צובר.
ומה קרה בקיבוץ?! עד סוף שנות השמונים של המאה שעברה כמעט כל הקיבוצים לא הפרישו בכלל הפרשות פנסיוניות משיקולים כאלו ואחרים שלא כאן המקום להיכנס אליהם. משמעות הדבר כי חלק גדול ביותר מחברי שער הגולן, התחילו לצבור כספים לפנסיה רק בגיל 50 ומעלה ומכאן שעל מנת להגיע לסכומים עליהם דובר בתחילת המאמר, קרי פנסיה חודשית של 4,000-5,000 ₪ בחודש למשך 20 שנה, אין החבר/הקיבוץ יכול לשים כל חודש 1,200 ₪ (שגם זה סכום משמעותי ביותר לכל הדעות) אלא צריך להפקיד סכום כפול ואולי אף משולש, כלומר להפריש כל חודש אלפי שקלים על מנת לצבור סכום שיאפשר למשוך בבוא היום פנסייה בגובה של סכום המטרה אליו הקיבוץ שואף.
לסיכום דברי נדמה כי המספרים מדברים בעד עצמם ולאורם צריך לשקול את החלטות הקיבוץ בנושא.
איל אופק – משאבי אנוש |
